החלטה בתובענה למזונות - התיק בבי"ד רבני נשרף ואיננו

הקדמה

1.         ביום 18.12.00  המבקש (להלן: "האב") הגיש תובענה לגירושין כנגד המשיבה (להלן: "האם") בפני כב' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (להלן: "בית הדין הרבני"). בתובענה נכרך בין היתר מזונות הקטינים.

2.         יצויין כבר בשלב זה שכנראה תיק בית הדין הרבני נשרף ואיננו. המסמכים מההליכים בבית הדין הרבני אשר צורפו לבקשה של האב והיו ברשותו אינם.

3.         במהלך קיום ההליכים בבית הדין הרבני ביום 26.7.01 התקיים דיון בבקשה למזונות זמניים. ביום 16.11.03 התקיים דיון מיוחד בנוכחות הצדדים במזונות הילדים (מתוך פסה"ד של כב' בית הדין הרבני באותו יום).

4.         בהחלטת בית הדין הרבני בעניין מזונות זמניים ופס"ד למזונות קבועים אין זכר לשאלת הגירושין.

5.         ב- 12.5.04 נחתם הסכם גירושין (כאשר אין מחלוקת לגבי תוקפו של פס"ד) כאשר בסעיף 4 אוזכר פסה"ד ונקבע שהינו חלק בלתי נפרד מההסכם.

6.         האב טוען שהסמכות לדון במזונות הקטינים היא בפני בית הדין הרבני ורק בעילת שינוי נסיבות ולכן אין מקום לתביעת מזונות עצמאית לקטינים בפני בית המשפט לענייני משפחה (או ביה"ד) בהתאם להילכות בית משפט העליון בע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4) 155, 158 וזאת מאחר והתמלאו התנאים של ע"א 289/82 מיכל דאובה נ' אליעזר דאובה, לו (4) 625, בכך שהתקיים דיון נפרד מהליכי הגירושין בעניין מזונות הקטינים.

7.         האם טוענת כנגד עמדת האב שכל עוד התנהלו הליכי הגירושין לא התמלאו התנאים לדיון נפרד (דהיינו "מנותק") מהליכי הגירושין וזאת מאחר והאם נשארת בצל אימת עגינותה בניהול דיון המזונות כל עוד לא סודר גט פיטורין.

ד י ו ן

8.         בית המשפט העליון פיתח הלכה שיפוטית בסדרה של פסקי דין כגון: ע"א 411/76 אורית שר נ' מיכאל שר, לב(1) 449 וע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד (4) 155,   158 להלן: " הלכת גבעולי" ו- " הלכת שר"), שאין במעשי ההורים במהלך ניהול הליכי גירושין בקביעת מזונות קטינים כדי לכבול ידיהם. דהיינו הקטינים בכל עת רשאים להגיש תובענה חדשה ועצמאית למזונותיהם בפני בית משפט אזרחי.

            מאז ביהמ"ש העליון דן בשאלה, האם דיון במזונות הקטינים בפני כב' בית הדין הרבני לאחר שנכרכו כדין על ידי אחד מההורים די כדי למנוע תביעה עצמאית בבית המשפט (דהיינו שמיעה התובענה למזונות הקטינים ללא צורך  בשינוי נסיבות), זה ללא קשר אם הדיון התקיים בבית הדין הרבני לפני או אחרי הגירושין, אלא האם התקיים הליך בנפרד מהליך הגירושין.

10.       עצם ההלכה הפסוקה היא שאמא אשר בדרך זו המגישה תובענה למזונות בשם הקטינים בבית הדין הרבני אינה מסוגלת לנתק  רצונה לזכות בגט פיטורין. לכן כאשר ההורים מנהלים הליכים בפני ביה"ד בצל אימת העגינות, נשללת יכולת האם להבחין בין צרכי הקטינים ובין צרכיה שלה. כך גם המצב אצל האב הכורך את מזונות הקטינים בתובענה לגירושין וגם לעיני האב עומד המאבק על הגירושין. כמו כן כאשר ההורים מגיעים להסכם גירושין אין ביכולתם להפריד בין השיקולים הכרוכים בכריתת הסכם גירושין הכולל סעיפי ממון מטובת הקטינים.

11.       בישום הילכת גבעולי ועוד, הייתה ברורה המגמתיות, דהיינו לא היה די ביטחון בהליכים בפני ביה"ד הרבני, כדי להבטיח עניינם של הקטינים בנפרד מרצון ההורים לסיים את הקשר ביניהם בגט פיטורין, החשש היה שהאם תוותר או שבית הדין הרבני יקבע מזונות הקטינים במסגרת כללית באיזון השיקולים הקשורים לגט פיטורין.

12.       הלכות משפטיות שהתפתחו כמו " הלכת גבעולי" שקבעה:

 ש אף על פי שהתביעה בפני הוגשה על ידי האם בשמם, די לומר כי זו תביעתם העצמאית של הקטינים למזונותיהם.

 ו- " הלכת שר" שקבעה:

  כאשר ההורים מתדיינים בינם לבין עצמם בענין גירושיהם ומגיעים לידי הסכם המפרט את הפתרון המוסכם לבעיות הכרוכות בגירושין, ובכלל זה מזונות הילדים, אין בענין המזונות כדי לחייב את הילד.

הקטין רשאי לתבוע את מזונותיו בין על-ידי הגשת תביעה אשר תתברר בו-זמנית עם תביעת ההורים או בנפרד, לאחר תום ההליכים המשפטיים שההורים צדדים להם.

הלכות אלו מיישמות את העיקרון לגבי כל הסכם גירושין אף אם אושר על ידי בית משפט לענייני משפחה. וזאת בניגוד לפילוסופיה המשפטית הגורסת שמאחר ואין בבית משפט לענייני משפחה הליכי גירושין, ביהמ"ש אמון על טובת הקטינים בלבד, בניגוד לכב' ביה"ד הרבני אשר מחויב לדאוג גם לסידור גט פיטורין ומניעת מצבי סרבנות-גט ועגינות.

13.       טרם התפתחה גישה משפטית על החלטת הלכת גיבעולי כלפי הליכי בית משפט בטרם סיום הליכי הגירושין. תובענת מזונות בשם קטינים בבית משפט לענייני משפחה, אפילו כאשר מתנהלים הליכי גירושין במקביל, נחשבת כהליך עצמאי ונפרד. אולם ביישום הילכת גבעולי חל חיוב לקיום דיון של ממש ולא מסתפקים בהסכמת ההורים כדי לקבל תוקף של פסק דין. על פניו יישום הילכת גבעולי לא נראית נכונה, אולם אם מדובר בהסכם בין הורים המסדיר את העניין אין הבחנה משפטית המצדיקה גישה שונה עפ"י זהות הארכעה הדנה בעניין.

14.       בעניין דנן האם טוענת שאין במסמכים אשר הוגשו לתמיכת בקשת האב כדי להסיק מסקנה שהתנהל דיון מיוחד ובנפרד בעניין מזונות הקטינים, ולכן אין לקבל את הטענה. פסק הדין של בית מהמשפט הרבני מיום 16.11.03 מציין במפורש שנשמעו הוכחות וסיכומי הצדדים. מתוך הפרוטוקול החלקי ניתן להבין שיש ממש בפסה"ד בעניין, דיון הוכחות בביה"ד מתנהל על פי ההלכה ושונה בצורתו מהליך בבית משפט ,אולם לא שונה בתכליתו. המבחן הוא קיום הליך ראוי,אמנם קיים הבדל בין שיטות החקירה השונות, שיטת בית הדין הרבני מזה, לעומת השיטה האנגלו-סקסי הנקראת "אדברסלית"  ADVERSRIAL מזה. אולם אין בשוני זה כדי להקים את הטענה כאילו היה פגם אשר בגינו נפגעה הזכות ל"הליך ראוי", רק משום שנעשתה החקירה על ידי דיין כחוקר עצמאי.